החלטה בתיק בש"פ 1203/04

           בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ש' שטמר), מיום 27/11/03, שניתנה בתיק ב"ש 4234/03, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

           העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה באשמת ביצוע עבירת יצוא, יבוא, מסחר והספקת סם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים {נוסח חדש}, התשל"ג -1973 (להלן- הפקודה) וכן עבירה של החזקה ושימוש של סם מסוכן, לפי סעיף 7(ג) לפקודה.

           על-פי עובדות כתב-האישום, ביום 16/10/03, בסמוך לשעה 21:45, הגיע העורר יחד עם מחמוד רובעי במכונית מסוג מזדה (להלן- הרכב) אל סמוך לתחנת דלק  באיזור עכו. העורר יצא מן הרכב ומסר לסטניסלב קליק שקית, ובה 108.35 גרם קוקאין.

           בד בבד עם הגשת כתב-האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 27/11/03, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטה נקבע כי נגד העורר קיימת תשתית ראייתית לכאורית, המבססת את האישומים המיוחסים לו בכתב-האישום. עוד נקבע כי קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית, המקימה עילת מעצר לגביו וכי העורר לא הצליח לסתור חזקה זו, שהרי מדובר בכמויות גדולות של סם, המספיקה למאות מנות. עוד נקבע כי מדובר בסם מסוג קוקאין. נוסף על כך לעורר יש עבר פלילי, אומנם לא בעבירות סמים, על כן ובנסיבות הקיימות  חלופת המעצר לא ממלאת אחר מטרת המעצר ולא ניתן להורות על שחרורו של העורר לחלופת מעצר.

           מכאן הערר שבפני.

           בא-כוח העורר טען כי לא קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת, הדרושה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו וביקש לקבל את הערר ולבטל את החלטתו של בית- המשפט המחוזי.

           בא-כוח המשיבה טען כי בחומר החקירה, שבתיק אכן קיימת תשתית ראייתית לכאורית, וביקש לדחות את הערר ולהשאיר את החלטתו של בית המשפט המחוזי על כנה.

           לאחר ששמעתי את טענות בא-כוח הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר הראיות שבתיק אשר הועמד לרשותי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

           כאמור, בחנתי את חומר הראיות שבידי המשיבה ואני סבור כי התשתית הראייתית הקיימת, יש בה בשלב זה כדי לבסס ולו, לכאורה, סיכויי להרשעתו של העורר באישומים המיוחסים לו בכתב-האישום. חומר הראיות מצביע לכאורה על כך כי העורר קשור לעסקת הסמים. על-פי דו"ח מעקב משטרתי, מיום 16/10/03, בשעה 21:45, נראה העורר יורד מהרכב ומיד פגש בסטניסלב, אשר ירד מהמונית שהיתה בסמוך לרכב. נראה כי העורר הוציא דבר מה בגודל של כ-5 ס"מ והעבירו לסטניסלב. חיזוק לראיה זו היא  הודאתו של סטניסלב בחקירתו במשטרה, מיום 17/10/03, בה סיפר כי את הסמים שנתפסו ברשותו הוא קיבל מהבחור אשר התקרב למונית שבה הוא נסע. עוד סיפר כי הסמים היו עטופים בניילון בצבע כחול. על-פי חוות דעתה של המעבדה לזיהוי פלילי, נמצא כי החומר אשר היה בשקית שנתפסה מכיל 108.35 גרם קוקאין. נראה כי חומר הראיות  אכן מבסס תשתית ראייתי לכאורית, בהיותו מהווה פוטנציאל ראייתי להרשעה בעתיד (ראה בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פד"י נ(3) 133, בעמ' 146).

           קיומן של ראיות לכאורה בעבירות סמים חמורות, מקימות חזקת מסוכנות סטוטורית, הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו -1996. ההלכה היא כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, ניתן יהיה לשלול חזקת מסוכנות זאת ולהצדיק חלופת מעצר, ככל שמדובר בסחר בסמים (ראה בש"פ 5635/03 , 5570 אברג'יל נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(2), 6). אכן, אין המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים, אשר יש בהם כדי לשלול חזקת מסוכנות ולהצדיק חלופת מעצר. לעורר עבר פלילי, המכיל עבירות אלימות קרי: הטרדת עד, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירת סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע וכן תחבולה בשימוש במתקן בזק, מסוג קוקאין.

           נוסף על כך מדובר בכמות סם גדולה, דבר המעיד על מסוכנותו של העורר אשר חלופת מעצר לא תשללה, אלא כאשר העורר יהיה נתון במעצר (ראה בש"פ 2292/03 יצחקוב נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(1), 449 וכן בש"פ 10442/02 קבועה נ' מדינת ישראל, תק-על 2002 (4), 451).

           החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוסס ומנומקת היטב ולא מצאתי מקום להתערב בה.

           סוף דבר: הערר נדחה.

           ניתנה היום כ"ז בשבט התשס"ד (19.2.04).

                                                                                        ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: